שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
25.5.2009

המוקד להגנת הפרט מבקש לצרף לעתירה שהגיש, בעניין מתקן הכליאה הסודי 1391, את חוות הדעת של ועדת האו"ם נגד עינויים: בחוות הדעת דורשת הוועדה לבטל את פעילות המתקן ולמצות את הדין עם האחראים לעינויים ולהתעללות בכלואים

ביום 25.5.2009 הגיש המוקד בקשה לבית המשפט, לצרף את מסקנות ועדת האו"ם נגד עינויים לעתירה מ-2003 בעניין מתקן הכליאה הסודי 1391. הוועדה, שאמונה על יישום האמנה נגד עינויים במדינות החברות, התכנסה בחודש מאי בג'נבה ודנה בדוח התקופתי, הרביעי במספר, שהגישה ישראל, באשר לאופן מילוי חובותיה לאמנה נגד עינויים. דוח הוועדה כולל דרישות מישראל, כחברה לאמנה, ביניהן הדרישה שלא להחזיק איש במתקן הכליאה הסודי, הידוע בכינוי 1391, או בכל מתקן סודי אחר, גם בעתיד. 

המידע עליו מבססת הוועדה את חוות הדעת מגיע מדוחות תקופתיים שמגישות המדינות החברות וממקורות נוספים. הוועדה קיבלה דוחות מהמוקד ומארגוני זכויות אדם נוספים, שהעלו בין השאר את נושא מתקן הכליאה הסודי 1391, שאת קיומו חשף המוקד להגנת הפרט בשלהי שנת 2002.

בשנת 2003, מיד לאחר שחשף את קיום המתקן, עתר המוקד לבג"ץ בדרישה להורות על סגירתו, בשל האיסור החמור להחזיק כלואים במקום לא ידוע וללא פיקוח חיצוני, על פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי ומשפט זכויות האדם. בג"ץ לא הכריע בנושא והמוקד ממשיך לנהל עד היום את המאבק המשפטי, ולכן מבקש לצרף את הערות ועדת האו"ם להליך המתמשך בבית המשפט.

ישראל טענה, להגנתה, בפני הוועדה, כי משנת 2006 ואילך לא נעשה שימוש במתקן 1391 וכי  כיום לא מוחזקים בו אסירים. כמו כן טענה ישראל, כי כל התלונות בדבר עינויים והתעללות בכלואים במתקן 1391 נחקרו בעבר על ידי הגורמים המוסמכים שהגיעו למסקנה, כי אין בסיס לפתוח בהליכים פליליים כנגד מי מהמעורבים. הוועדה דחתה את טענות ישראל, ועם תום המושב פרסמה את דרישותיה - לא להחזיק עוד אסירים במתקן הסודי או בכל מתקן סודי אחר, גם בעתיד; לפתוח בחקירה בלתי תלויה בעניין תלונות על עינויים ולמצות את הדין עם האחראים לעינויים של כלואים במתקן. הוועדה קבעה כי עצם קיומו של מתקן כליאה סודי בשטחה של ישראל, החברה לאמנה נגד עינויים, מהווה כשלעצמו, הפרה של האמנה, גם אם לא מוחזקים בו אסירים.

הדרישות שהציגה הוועדה בעניין מתקן 1391 והפרות זכויות האדם של הכלואים בו, הינן אך נדבך נוסף המחזק את המאבק הארוך שמנהל המוקד להגנת הפרט, שמטרתו להביא לסגירת המתקן ולמצות את הדין עם האחראים לניהולו, כמו גם עם כל מי שלקחו חלק בעינויים ובהתעללויות באסירים ששהו בו.

הרקע לעתירה

את קיומו של מתקן 1391 חשף המוקד במסגרת פעילותו לאיתור כלואים. במהלך הפלישה הישראלית לערי הגדה בשנת 2002 (מבצע חומת מגן), עצר הצבא אלפי פלסטינים. המוקד קיבל אינספור פניות ממשפחות, לאתר את מקום הימצאם של העצורים. באותם מקרים שמאמצי האיתור לא הניבו מידע, נאלץ המוקד להגיש עתירות לצו הביאס קורפוס, לגילוי מקום החזקתם של העצורים. תוך כדי טיפול בשתיים מהעתירות הללו, נמסר למוקד משוטר בבית המעצר קישון, כי הכלואים מוחזקים במתקן חשאי, המשתייך מינהלית לבית המעצר קישון אך מיקומו הגיאוגרפי אינו ידוע. המוקד התעקש והמדינה נאלצה להודות בדבר קיומו של מתקן כליאה סודי, 1391, ובהחזקת כלואים במתקן משך פרקי זמן ארוכים. בד בבד החל המוקד לאסוף עדויות מפורטות של עצורים על שיטות החקירה הבלתי חוקיות הנהוגות במתקן 1391, הכוללות עינויים, התעללות וכליאה בתנאים בלתי אנושיים.

ב-2003 הגיש המוקד לבית המשפט עתירה בעניין אי-חוקיותו של מתקן הכליאה ובדרישה לסגרו. בדיון בעתירה, שנערך ביום 15.12.2004, מתח בית המשפט ביקורת על עמדת המדינה, שאינה רואה פגם בהחזקת עצורים במקום לא ידוע. בתגובת המדינה נמסר לבית המשפט כי ברגע זה אין במתקן עצורים. בהמשך הודיעה המדינה על הגבלות בשימוש במתקן 1391, ביניהן - רק קצין בדרגת אלוף יורשה לאשר החזקת עצורים במתקן; לא יוחזקו במתקן אזרחים ישראלים ופלסטינים תושבי השטחים. שאר פרטי ההסדר שגיבשה המדינה נותרו חסויים.

בית המשפט חייב את המדינה להודיע לו, במעמד צד אחד, בכל פעם שיוחזק  עצור במתקן הסודי, על מנת שיוכל לקבל החלטה מתאימה בכל מקרה ומקרה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, הודיעה המדינה, בתגובה לפניית המוקד, כי במתקן 1391 אכן מוחזקים אזרחים לבנונים. המוקד ייצג כמה מהם בבתי המשפט. במהלך הלחימה ברצועת עזה, בינואר 2009,  דרש המוקד לדעת האם ישראל מחזיקה במתקן 1391 כלואים מהרצועה ונענה בשלילה.

לצפייה בבקשת המוקד מיום 25.5.2009

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב