שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
2.10.2017

המוקד בעתירה לבג"ץ: יש לתת לפלסטינים שרכושם הוחרם בעבר על ידי הצבא את האפשרות לערער על כך בפני הוועדה המיוחדת שהוקמה בנושא בהנחיית בית המשפט

ביום 5.6.2017 נכנס לתוקף צו צבאי להקמת ועדה "לבחינת תפיסת טובין", וכן תקנות הקובעות את סדרי עבודת הוועדה. הוועדה הוקמה בהנחיית בג"ץ, בעקבות עתירות המוקד וארגונים אחרים כנגד חוקיותו של תיקון מס' 36 לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון), התשע"ד-2013, שנכנס לתוקפו בדצמבר 2013 וחסם את אפשרותם של תושבי השטחים הכבושים לערער לבתי המשפט הצבאיים על החרמת רכושם בידי הצבא – אפשרות שהיתה שרירה וקיימת משך שנים – והותיר אותם ללא כל ערכאה מקומית ונגישה בה הם יוכלו לתבוע כי יושב רכושם. המדינה החלה לפעול להקמת הוועדה משקבע בג"ץ כי אין זה סביר להותיר את האנשים שרכושם הוחרם ללא כל אפיק נגיש לפעול לביטול ההחרמה, מלבד פנייה לבג"ץ עצמו.

בג"ץ דחה את העתירות ביום 10.5.2017, משהגישה לו המדינה את הטיוטות של צו הקמת ועדה "לבחינת תפיסת טובין" ושל התקנות המסדירות את פעולתה, והשית על המדינה הוצאות בסך 10,000 ₪.

ואולם, משנכנסו לתוקף הצו והתקנות בנוסחם הסופי, התברר מעל לכל ספק, כי חרף עמדת בית המשפט והתנאי הברור שהציבו העותרים במסגרת העתירות, הוועדה אינה מוסמכת לדון במקרים בהם הוחרם רכוש טרם החלה את עבודתה, אלא רק במקרים בהם רכוש נתפס אך טרם הוצא לגביו צו החרמה, וזאת תוך 30 יום מיום תפיסת הרכוש. משמעות הדבר היא, כי אותם פלסטינים שרכושם הוחרם בעבר, לרבות העותרים הפרטניים בעניינם הוגשה עתירת המוקד, נותרו ללא כל מענה מצד הצבא.

משכך, ביום 28.9.2017, עתר המוקד פעם נוספת לבג"ץ, בטענה כי צו האלוף החדש והתקנות שהותקנו על פיו מנוגדים לדין, וכי יש לתקנם לאלתר, כך שתינתן האפשרות לערער לוועדה גם לאותם פלסטינים שרכושם הוחרם בידי הצבא החל ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 36 ביום 25.12.2013 ועד ליום הקמת הוועדה. המוקד הדגיש את האבסורד במצב בו מוצאים עצמם דווקא אלו בעניינם הנחה בג"ץ את המדינה מלכתחילה כי תוקם ערכאה מקומית ונגישה המוסמכת לדון בהחרמות – ללא כל מענה נגיש.

המוקד הדגיש, כי בשוללו את האפשרות לפנות לוועדה ממי שרכושם כבר נשלל, מפר המפקד הצבאי את חובתו האקטיבית להגן על זכויותיהם של תושבי השטח הכבוש, להבטיח את חייהם התקינים ולשמור על זכויותיהם – שכן בכך הוא פוגע הן בזכותם לקניין והן בזכותם לגישה לערכאות. המוקד שב והבהיר, כי פנייה לבג"ץ כאפיק האפשרי היחידי להשגה על החרמה, משמעה, בין היתר, כי מהתושבים נשללת הזכות להיות נוכחים פיזית בדיוני בית המשפט בעניינם, בשל המגבלות הקשות שמטיל הצבא על כניסתם של תושבים פלסטינים לשטחי מדינת ישראל; וכי הדיון בבג"ץ מתקיים ככלל מבלי שמיעת עדים וניהול תיק הוכחות, החיוניים להוכחת החוקיות או אי החוקיות של החלטת ההחרמה.

בית המשפט הנחה את המדינה להגיש את תגובתה עד ליום 30.11.2017.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב