שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
4.11.2018

בעקבות ערר של המוקד להגנת הפרט: בית הדין לעררים הורה על מתן מעמד של קבע מטעמים הומניטאריים לירדנית המתגוררת בירושלים המזרחית מזה 15 שנה ונפלה קורבן לאלימות מצד בן זוגה

ביום 29.10.2018 קיבל בית הדין לעררים ערר שהגיש המוקד להגנת הפרט כנגד החלטה של משרד הפנים שלא לתת מעמד של תושבת קבע לאם חד-הורית המתגוררת בירושלים המזרחית מזה 15 שנה. האישה, ילידת ירדן, עברה לירושלים המזרחית בשנת 2003 לאחר נישואיה לתושב העיר. בשנת 2007 אושרה בקשת הזוג לאיחוד משפחות (אחמ"ש), וכעבור כשנתיים קיבלה האישה לראשונה מעמד של תושבת ארעית (אשרת א/5). ואולם, לאחר שספגה אלימות קשה מבן זוגה משך שנים, בשנת 2011 ברחה האישה מביתה והגישה נגדו תלונה במשטרה. מיד לאחר שחרורו ממעצר, פנה בן הזוג אל משרד הפנים וטען כי השניים כבר אינם בזוגיות, ועל כן יש לבטל את ההליך לאחמ"ש בו נטלו חלק. בכך חשף את האישה לסכנת גירוש מירושלים, ולהפרדתה מארבע בנותיהם המשותפות.


מתוך כך פנתה האישה, בסיועו של המוקד, ביום 9.1.2012 לוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים של משרד הפנים - האמונה בין היתר על בחינת בקשותיהם של מי שנטלו חלק בהליכים לקבלת מעמד במדינה אשר הופסקו מסיבות שונות. בחלוף למעלה משנתיים, ביום 29.4.2014 הודיעה הוועדה כי החליטה לתת לאישה מעמד ארעי (אשרת א/5) לתקופה בת שנתיים, שבסופה ייבחן עניינה פעם נוספת. עם תום השנתיים, הגיש המוקד בקשה לוועדה לשדרג את מעמדה של האישה למעמד של תושבת קבע, תוך שהדגיש, כי היא מתגוררת בירושלים המזרחית מזה למעלה מ-12 שנה ומגדלת בגפה את ארבע בנותיה הקטינות – תושבות קבע כולן. אך הוועדה דחתה את בקשת האישה בנימוק, כי המעמד "מלכתחילה לא ניתן מכוח נוהל המאפשר בסיומו שדרוג... קרי, החלטה שהינה הומניטארית במהותה וחריגה". בכך הותירה הוועדה את האישה ללא כל מתווה ברור לקבלת מעמד קבוע ויציב במקום בו היא חיה מזה שנים.


לאחר סדרת עררים פנימיים שהגיש המוקד למשרד הפנים כנגד ההחלטה, אשר נדחו כולם, ביום 11.4.2018 הגיש המוקד ערר לבית הדין לעררים, בו טען כי מכתבי הדחייה של הוועדה הבינמשרדית נתנו משקל בלעדי ומכריע לעובדה שהאישה קיבלה את מעמדה מכוח החלטה הומניטארית וחריגה. זאת, ללא כל התייחסות לתקופת הזמן הממושכת בה מתגוררת האישה בירושלים המזרחית, לאלימות ולהזנחה ארוכת השנים שחוותה, או לטובתן של ארבע בנותיה תושבות הקבע. בכך, טען המוקד, הפר משרד הפנים את חובתו לבסס את החלטותיו על תשתית עובדתית מלאה, תוך פגיעה קשה בזכות האישה ובנותיה לחיי משפחה. המוקד הדגיש, כי החלטת משרד הפנים למעשה דנה את האישה להמשיך ולהגיש אחת לשנה בקשות לחידוש המעמד הארעי שלה, ללא כל סיום נראה לעין.


בפסק דין מיום 29.10.2018 קבע בית הדין, כי חלוף הזמן מאז ניתן לראשונה מעמד ארעי מסיבות הומניטאריות צריך להוות שיקול חשוב להכרעה בשאלת שדרוג המעמד. בית הדין דחה את עמדת משרד הפנים, לפיה חייב לחול שינוי בנסיבות המבקש או שחייבים להתקיים טעמים הומניטאריים חריגים המקימים עילה לשדרוג מעמדו, וקבע כי עמדה זו "מעוררת קושי לא מבוטל ולמעשה משאירה את מבקש השדרוג שנים ארוכות בחוסר וודאות לגבי עתידו". בית הדין אף הדגיש "כי חוסר הוודאות והארעיות בנוגע למעמדה של העוררת פוגע גם בתחושת היציבות והביטחון של הבנות הקטינות", ועל כן "מן הראוי היה... לקבוע לוח זמנים מוגדר מראש לשדרוג מעמדה של העוררת בעתיד". לבסוף, בית הדין הורה כי במועד סיום אשרתה הנוכחית של האישה, ובהיעדר מניעה ביטחונית, תינתן לה תושבות קבע, ואף השית הוצאות משפט בסך 3,000₪ על משרד הפנים.


יצוין, כי ביום 22.10.2018 עדכנה הוועדה הבינמשרדית את נהליה למתן מעמד מטעמים הומניטאריים, וקבעה כי "ככל שתוגש בקשה לשדרוג מעמד לרישיון ישיבת קבע מטעמים הומניטאריים, היא תידון בוועדה הבינמשרדית בכפוף לכך שהמבקש שהה תקופה רצופה בת 10 שנים לפחות ברישיון ישיבת ארעי מסוג א/5 שניתן בהתאם לנוהל זה". עם זאת, בנוהל המעודכן נקבע כי יישקלו אף בקשות שתוגשנה בטרם חלפו עשר שנים מאז נתנה הוועדה אשרה בפעם הראשונה, בהן נטען כי חל שינוי בנסיבות המבקש או כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות שדרוג מעמד.


mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב