שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
20.11.2018

רק בעקבות עתירה לבג"ץ: אושרה בקשתה של פלסטינית, בת זוגו של תושב ירושלים המזרחית ואם לילד במצב בריאותי קשה, להיתר שהייה בישראל

בשנת 2014 נישאה פלסטינית תושבת הגדה המערבית, ילידת 1994, לתושב ירושלים המזרחית, ועברה להתגורר בבית משפחתו שבעיר. ברם, חוק האזרחות והכניסה לישראל חוסם את אפשרותם של פלסטינים מהשטחים הכבושים לקבל מעמד בישראל ובירושלים המזרחית במסגרת הליכים לאיחוד משפחות (אחמ"ש), ומאפשר להעניק היתרי שהייה זמניים רק לנשים בנות 25 ומעלה ולגברים בני 35 ומעלה. בהיותה בת 20 בנישואיה, לא עמד בפני האישה מסלול להסדרת מעמדה, והיא נאלצה לחיות בביתה החדש ללא כל מעמד חוקי.


בשלהי שנת 2015, בחודש השביעי להריונה הראשון של האישה, נולדו לבני הזוג תאומים פגים עם בעיות רפואיות קשות. לאחר אשפוז ממושך ומספר ניתוחים, החלים אחד התינוקות באופן כמעט מלא. אולם מצבו של התינוק השני נותר קשה, ובעיותיו הרפואיות, הכוללות קושי בנשימה ובעיות במערכת העיכול, לא באו על פתרונן.


מתוך כך, ביום 15.5.2017 פנה המוקד להגנת הפרט לוועדה ההומניטארית של משרד הפנים, שבסמכותה להמליץ לשר הפנים על מתן מעמד בישראל לבני זוג שמקורם בשטחים הכבושים במקרים בהם מתקיימת עילה הומניטארית חריגה. המוקד ביקש, כי יוענק לאם מעמד של תושבת ארעית (אשרת א/5), וציין כי היא מטופלת בשלושה פעוטות (שכן בשנת 2016 נולד לבני הזוג תינוק נוסף), שאחד מהם סובל מבעיות בריאותיות קשות ונזקק לטיפולים רב-מערכתיים מורכבים. המוקד הדגיש, כי בהיעדר מעמד במדינה לא יכולה האם ליטול חלק מלא בטיפול בילדים, וכך נוצר נטל בלתי אפשרי על האב – היחיד שיכול להסיע את הפעוט לטיפולים ולנהל תיאומים מול קופות ובתי חולים. במצב זה לא יכול האב להתפנות לפרנסת המשפחה, שמצבה הכלכלי בכי רע. המוקד דרש, כי בקשתה של המשפחה תיבחן בדחיפות לנוכח מצבה הקשה, וכי תינתן החלטה בעניינה במהירות המרבית.


ואולם, בחלוף שבעה חודשים וחרף תזכורות רבות, לא זכתה פניית המוקד לכל תשובה. משכך, ביום 8.1.2018 הגיש המוקד עתירה לבג"ץ בשם המשפחה בדרישה, כי מעמדה של האם יוסדר וכי הוועדה ההומניטארית תפעל בהתאם להתחייבותה לתת קדימות לטיפול בבקשות המעלות טעם הומניטארי מיוחד. המוקד הדגיש, כי חוסר המעמד של האם, שכנגדה אין כל טענות ביטחוניות או פליליות, יוצר נטל בלתי אפשרי על האב ומונע מהמשפחה כולה לתפקד באופן סביר. עוד טען המוקד, כי הוועדה ההומניטארית מתעלמת מהנסיבות הקשות המתוארות בבקשה, ומתנהלת באיטיות ובדווקנות, תוך פגיעה קשה בטובת הילדים ובזכות החוקתית לחיי משפחה. לבסוף טען המוקד, כי פעמים רבות נאלצים הפונים לוועדה להגיש עתירות לבג"ץ על מנת לכפות עליה להשיב לבקשותיהם. אף בית המשפט עצמו העביר בעבר ביקורת על קפיצות ידה של הוועדה, הגוררת רגליה וממאנת לתת מעמד גם במקרים בהם הצורך ההומניטארי מובהק.


בעקבות הגשת העתירה זומנו בני הזוג לראיון בפני הוועדה, שהתקיים ביום 19.6.2018. רק ביום 26.10.2018, כשנה וחצי לאחר שהוגשה בקשתם, הודיע שר הפנים כי בהמלצת הוועדה, החליט לתת לאישה היתר שהייה זמני. לאור זאת, בפסק דין מיום 6.11.2018 קבע בית המשפט, כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק.


יצוין, כי יומיים לאחר שהתקבלה החלטת השר, פנה נציג המוקד למשרד הפנים בבקשה לקבוע לאישה תור בדחיפות על מנת שתקבל את היתר השהייה שהובטח לה. אך גם הפעם ניכר כי קיים פער בין פרשנותו של המוקד למונח "דחיפות" לבין פרשנות משרד הפנים, שקבע לאישה תור רק ליום 11.12.2018, ובכך דן אותה לתקופה נוספת, בת חודש וחצי, ללא היתר.


mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב