צעד נוסף בסיפוח הזוחל של הגדה המערבית: נכנס לתוקפו חוק המעביר את הסמכות לדון בחלק מהעתירות העוסקות בשטחים הכבושים, מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים

המוקד בעתירה לבג"ץ: יש לתת לפלסטינים שרכושם הוחרם בעבר על ידי הצבא את האפשרות לערער על כך בפני הוועדה המיוחדת שהוקמה בנושא בהנחיית בית המשפט

תגובת המדינה בשתי עתירות המוקד להגנת הפרט להורות לצבא לבטל צו הקובע כי החלטת המפקד הצבאי להחרים רכוש מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) ניתנת לערעור רק בפני בג"ץ, ולא בפני בית משפט צבאי. המדינה טוענת כי אין לבתי המשפט הצבאיים בשטחים הסמכות והמיומנות לדון בהחרמות מינהליות מכוח תקנות ההגנה, וכי הצו שהוצא "בא להבהיר את המצב המשפטי הקיים". בנוסף טוענת המדינה כי בתי המשפט הצבאיים בשטחים הוקמו כדי לדון בהל...

הצבא במענה לפנייה לפי חוק חופש המידע: בין השנים 2013-2011 חל גידול של מאות אחוזים במספר הצווים שהוציא הצבא להחרמת רכושם של פלסטינים

עתירה המוקד להגנת הפרט להורות לצבא לבטל צו הקובע כי החלטת המפקד הצבאי להחרים רכוש מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) ניתנת לערעור רק בפני בג"ץ, ולא בפני בית משפט צבאי. המוקד טוען כי הצו פוגע בזכות הגישה לערכאות, המעוגנת הן במשפט הבינלאומי והן בפסיקות בג"ץ. למעשה עלול הצו למנוע מתושבים פלסטינים להיות נוכחים בדיוני בית המשפט ולהציג במהלכם הוכחות וטענות עובדתיות לגבי ההחרמה, וכך גדל הסיכון של החרמת רכוש...

המוקד פונה לבג"ץ: יש להורות על ביטול הצו הצבאי החדש, הקובע שאין אפשרות לערער על החלטת הצבא להחרים רכוש של פלסטינים

סיכומי המוקד בעניין סמכות בית המשפט לדון בערעורים על החרמת כספים על ידי הצבא, לאור צו חדש הקובע מפורשות כי אין לבית המשפט הצבאי סמכות לכך. המוקד טוען כי הצו עומד בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי ולעקרונות המשפט המינהלי והחוקתי בישראל, ודורש מבית המשפט לבטלו. למצער מבקש המוקד מבית המשפט להעביר את הדיון בתיק לערכאה המשפטית המוסמכת לכך.

סיכומי הצבא בעניין סמכותו של בית המשפט הצבאי לדון בערעורים על החרמת כספים על ידי הצבא, מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום. לטענת הצבא, הצו החדש מבהיר שלבית המשפט הצבאי אין סמכות לדון בערעורים כאלה. עוד טוען הצבא כי גם במצב החוקי שהיה קיים לפני פרסום הצו לא הייתה לבית המשפט סמכות כזו, ופרסומו רק מחדד את המציאות החוקית הקיימת.

החלטת בית הדין הצבאי בערער המוקד להגנת הפרט בעניינה של פלסטינית שכספה הוחרם כשעברה במעבר הגבול בגשר אלנבי. בית המשפט דוחה את בקשת המוקד לקבל את הערער "על הסף" בשל פגמים שנפלו בהליך. בית המשפט קובע כי זכות השימוע של האישה כובדה, וגם אם יתברר בהמשך הדיון בתיק שהחרמת הכסף לא הייתה מוצדקת, הנימוק שנתן הצבא להחרמה חוקי, על פניו, ואינו מהווה עילה לקבלה אוטומטית של הערער. בהמשך ההחלטה מבקש בית המשפט מ...

צו שהוציא הצבא הקובע כי החלטת מפקד צבאי להחרים רכוש מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) "אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט הצבאי ואין אחריה ולא כלום". הצו נועד להבהיר מצב מעורפל באשר לסמכות בית המשפט הצבאי לדון במקרים של רכוש שהוחרם על ידי הצבא.

ערעור המוקד להגנת הפרט על החלטת בית המשפט המינהלי משנת 2011 בעניינם של זוג הורים מרצועת עזה, שהמדינה הכירה בזכותם להגיש תביעת נזיקין בעקבות מותו של בנם בן השנה וחצי מאש חייל ישראלי אך סירבה להתיר לאם ולעד נוסף להיכנס לישראל. המוקד טוען שלא רק שלבית המשפט המינהלי אין סמכות לדון בחשיבות הופעתו של עד זה או אחר בתביעת נזיקין, אלא שמניעת כניסתם של עדים פוגעת בזכותו היסודית של תובע לבחור את העדים לתב...

פסק דין בעתירת המוקד להגנת הפרט להורות לישראל להתיר לזוג הורים מרצועת עזה, ולרופא, להיכנס לישראל כדי להעיד בתביעת נזיקין נגד ישראל בגין הריגת בנם הפעוט בידי הצבא. העתירה נדחית. בית המשפט קובע כי החלטת ישראל להתיר לאב להיכנס ולסרב לכניסת האם והרופא סבירה, ומוסיף כי העובדה שגם הם זומנו למתן עדות "יכולה להצביע על רלוונטיות לכאורה שיש בה כדי להצדיק זימון עדים לפי בקשת בעל דין, אך אין בכך כדי להצביע...

פסק דין בעתירה להורות לפרקליטות הצבאית לקיים חקירה פלילית לבירור נסיבות מותו של פלסטיני שנהרג בידי חיילים במסגרת מבצע צבאי בגדה המערבית בזמן שלא היה חמוש. העתירה נדחית. השופטים קבעו כי אין מקום להתערבותם בהחלטת הפרקליטות וקבעו כי התערבות בית המשפט בשיקול דעתן של הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה מוגבל ל"מקרים חריגים במיוחד, בנסיבות קיצוניות, שבהן גלוי וברור, שנפל משגה היורד לשורשו של עניין, או ...

המוקד להגנת הפרט קורא לפרקליטות המדינה לטפל כראוי בתלונותיהם של פלסטינים על עינויים במהלך חקירות על ידי השב"כ: חקירת חשד לשימוש בעינויים על ידי גורמי החקירה היא אינטרס ציבורי

סיכומי המוקד להגנת הפרט בעתירה להורות לישראל להתיר לזוג הורים מרצועת עזה, ולרופא, להיכנס לישראל כדי להעיד בתביעת נזיקין נגד ישראל בגין הריגת בנם הפעוט בידי הצבא. לאחר שהמדינה הסכימה לאפשר לאב להעיד בישראל, אך מנעה את עדויותיהם של האם והרופא בטענה כי אינן תורמות לעמדת התובעים בתיק הנזיקין, טוען המוקד כי אין זה מתפקידה של ישראל – שהנה הנתבעת בתביעת הנזיקין – לנהל בשם ההורים את תביעתם או להחליט מי...

תגובת המדינה לעתירת המוקד להגנת הפרט להורות לישראל להתיר לזוג הורים מרצועת עזה, ולרופא, להיכנס לישראל כדי להעיד בתביעת נזיקין נגד ישראל בגין הריגת בנם הפעוט בידי הצבא. למרות שהמדינה אישרה את כניסת האב, בהכירה בחובתה לאפשר לו לנהל את תביעתו נגדה, היא מתנגדת לכניסת האם והרופא, שכן "לעותרים, ככל זר, אין כל זכות שבדין להיכנס לישראל", וטוענת כי "אף שמדובר במקרה טראגי, אשר בסופו הלך לעולמו בנם [...],...

עתירת המוקד להגנת הפרט להורות לישראל להתיר לזוג הורים מרצועת עזה, ולרופא, להיכנס לישראל כדי להעיד בתביעת נזיקין נגד ישראל בגין הריגת בנם הפעוט בידי הצבא. המוקד טוען כי ישראל, שהנה הנתבעת בתביעת הנזיקין בכובעה האחד ומונעת מהעדים להגיע לדיון בכובעה האחר, מציבה את ההורים במלכוד, שכן מחד היא מונעת את שמיעת עדותם, ומנגד היא מבקשת להיבנות על כך בתביעת הנזיקין. המוקד מוסיף כי מניעת הכניסה פוגעת ביכולת...

מעמדה של הגדה המערבית כשטח כבוש, בהתאם למשפט הבינלאומי, משמש לישראל צידוק להנהגת משטר הפרדה ובו שתי מערכות דינים שונות, אחת לכל קבוצת אוכלוסייה. בפועל מדובר בשמירת ההגמוניה של הקבוצה האתנית היהודית על הקבוצה הפלסטינית (המפוצלת למספר תת-קבוצות, שלגבי כל אחת מהן הנהיגה ישראל דין אחר). אחד ההיבטים של הפיצול המשפטי הזה הוא הדין הפלילי הנפרד, המופעל בהתאם לחקיקת הכנסת, מחד, ובהתאם לחקיקה הצבאית בגדה...

בעיקרי הטיעון בוחנים העותרים, בין היתר, את תכליתו האמיתית של תיקון מס' 7 לאור יישומו באמצעות מודל ההכרזות שערך הצבא (לאור ההנחיות במודל זה הכריז שר הביטחון על שטחים שונים בגדה המערבית וברצועת עזה כעל "אזורי עימות", ועל התקופות שבהן היו אותם שטחים מוכרזים כ"אזורי עימות"). כן בוחנים העותרים את תיקון מס' 7 לאור המשפט הבינלאומי ההומניטארי ולאור המשפט המשווה.