שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
(20-1 מ-146)
  מסמכים (0)     תיקים (146)  
מיין על פי בסדר הצג תוצאות בדף



כניסת ילדים ממשפחות חצויות לביקור קרובים בירושלים: המקרה של ע"א
5 מסמכים | תאריך עדכון : 2.8.2010
ע"א, תושבת ירושלים, מתגוררת ברפיח שברצועת עזה עם בעלה וילדיהם. שהייתה ברצועה מוסדרת באמצעות "נוהל משפחות חצויות" המתיר לישראלים לשהות עם בני זוגם ברצועה, בכפוף לקבלת היתרים מהצבא. במשך השנים נהגה ע"א להיכנס לישראל בלוויית ילדיה הקטינים כדי לבקר את משפחתה בירושלים. בקיץ 2008 החל הצבא לדרוש כי קטינים הנלווים להוריהם בכניסתם לישראל יחזיקו בהיתר, וזאת, לטענתו, כדי להקל עליהם בשובם. הנפקת ההיתרים נו...
גִמלת ילד נכה: המקרה של ע"א
1 מסמכים | תאריך עדכון : 24.1.2010
במרץ 2009 הגישה נ"א, תושבת ירושלים, תביעה למוסד לביטוח לאומי (מל"ל) למימוש זכותה לקבל גמלת ילד נכה עבור בתה, ע"א, הלוקה בפיגור שכלי. הבת תלויה מאוד באמה וזקוקה לעזרה בביצוע פעולות היומיום, הרבה מעבר לרגיל בקרב בני גילה, אך למרות זאת דחו פקידי המל"ל את התביעה בטענה כי מצבה אינו עומד "בקריטריונים המפורטים בתקנות". ביולי 2009 הגיש המוקד להגנת הפרט בשמה של נ"א ערר על ההחלטה בטענה כי ההערכה שגיבשה ה...
יציאה לחו"ל לצורכי לימודים: המקרה של א"א
3 מסמכים | תאריך עדכון : 19.10.2010
א"א, צעיר מבית-לחם, התקבל ללימודי רפואה בתימן והתבקש להתייצב באוניברסיטה לכל המאוחר ביום 20.10.2010. ביום 20.9.2010 הגיע לגשר אלנבי בדרכו לתימן, אולם הרשויות הישראליות מנעו ממנו לעבור בגשר בטענה כי קיימת "מניעת שב"כ" ליציאתו. א"א פנה למשרד התיאום והקישור (מת"ק) והגיש השגה על המניעה. על פי נוהל צבאי בעניין, מסגרת הזמן לטיפול בהשגה מעין זו עומדת על שמונה שבועות – כחודש יותר מהזמן שעמד לרשותו של א...
הריסת בתים עונשית: המקרה של משפחת ג' ומשפחת א'
5 מסמכים | תאריך עדכון : 10.2.2004
בלילה שבין 18.7.2002 ל-19.7.2002 פשטו כוחות ישראליים על בתיהן של כמה משפחות באזור שכם ועצרו כמה מיושביהם בטענה כי בכל אחת מן המשפחות יש בן המבוקש בידי ישראל. בין העצורים היו אבי משפחת ג' ובנו הבכור, המתגוררים בכפר תל, בבית דו-קומתי שכלכלת המשפחה תלויה בו: בקומה הראשונה יש בור מים ובעלי חיים שהמשפחה מגדלת לצורכי פרנסתה, ובקומה השנייה מתגוררים שמונת בני המשפחה. יחד עמם נעצרו כמה מבני משפחת א', המ...
מניעת ביקור מאסיר לשעבר: המקרה של נ"ז
4 מסמכים | תאריך עדכון : 30.12.2009
בנובמבר 2008 ביקש נ"ז, תושב ירושלים, לבקר את אחיו הכלואים בישראל. שני אחיו נעצרו בשנת 1998 ונשפטו – האחד ל-27 שנות מאסר והשני ל-16 שנות מאסר וחצי. הוא עצמו ריצה בעבר עונשי מאסר קצרים ועל כן הוא מוגדר בשירות בתי הסוהר (שב"ס) כאסיר לשעבר. על פי תקנות השב"ס, אסיר לשעבר אינו רשאי לבקר אסיר בבית כלא אלא באישור מפקד הכלא. לפיכך פנה נ"ז לכלא נפחא בבקשה לאשר לו לבקר את אחיו. בעבר קיבל נ"ז אישור לבקר את...
שלילת מעמד מתושבת ירושלים המזרחית: המקרה של נ"ח
2 מסמכים | תאריך עדכון : 10.1.2010
נ"ח, תושבת ירושלים, נישאה בשנת 1980 ועברה להתגורר עם בעלה בארצות הברית. במהלך השנים נולדו לה שבעה ילדים והיא קיבלה מעמד של אזרחית אמריקאית.  היא הקפידה לשמור על קשר עם עיר הולדתה ירושלים, ובביקוריה שהתה בה תקופות ממושכות. במהלך השנים התדרדרו יחסיה עם בעלה, שנהג כלפיה באלימות, והיא התגרשה ממנו. בשנת 1994, לאחר גירושיה, החליטה נ"ח לשוב לצמיתות לירושלים. עם שובה פנתה למשרד הפנים לצורך הסדרת מעמד י...
ליקויים בהפעלת נוהל בירור מוקדם על מניעת יציאה לחו"ל: המקרה של ח"ח
1 מסמכים | תאריך עדכון : 8.4.2010
ח"ח, ילידת 1944, מתגוררת ביישוב ביתוניא שבגדה המערבית. היא מעולם לא נעצרה ולא נחקרה. אמה, קשישה בת 86 שמצבה הבריאותי ירוד, מתגוררת בירדן. בנובמבר 2009, בדרכה לבקר את אמה שלא ראתה אותה מזה כשנתיים, מנעו הרשויות הישראליות את מעברה בגשר אלנבי. בנה פנה למפקדת התיאום והקישור ברמאללה כדי להגיש השגה על מניעת יציאתה לחו"ל, אך שם נמסר לו בעל-פה ובכתב שאין כל מניעה ליציאת אמו לחו"ל. כמה ימים לאחר מכן, כא...
שחרור ממעצר ממושך בתוקף צו גירוש: המקרה של ע"מ
4 מסמכים | תאריך עדכון : 8.3.2010
הוריו של ע"מ, פלסטינים מהגדה המערבית, עברו לאחר נישואיהם לירדן, שם נולדו כל ילדיהם. לע"מ אין כל מעמד בירדן. ב-1995, כאשר היה בן 7, נלווה לאמו ששבה לגור בגדה, ואחר כך הצטרפו אליהם בני משפחה נוספים. למעט אח אחד, המתגורר בירדן, המשפחה כולה מתגוררת בכפר טמון שבנפת טובאס. בשנת 2008, במסגרת מחוות אנאפוליס, אושרה בקשה לאיחוד משפחות שהגישה האם עבור ע"מ, ומאז מופיע שמו במרשם האוכלוסין הפלסטיני, אולם מעמ...
כניסה לעזה לביקור אם חולה: המקרה של ז"מ
3 מסמכים | תאריך עדכון : 7.6.2010
ז"מ ובתה ג"מ הן תושבות ירושלים המזרחית. ז"מ עיוורת מלידה ועל כן היא נזקקת לליווי צמוד של בתה בכל עת. למעשה, היא איננה יוצאת את ביתה לבדה. משפחתן קשת יום וחסרת אמצעים – בעלה של הבת מתפרנס בדוחק כפועל בניין וכמעט אינו נמצא בבית. אמה של ז"מ היא אלמנה בת 68 המתגוררת בגפה ברצועת עזה. בינואר 2010, לאחר שהאם לקתה בשבץ מוחי, פנו ז"מ וג"מ למשרד ישראלים במת"ק עזה בבקשה להתיר את כניסתן לרצועה כדי לבקרה, ב...
הענקת מעמד לילדיה החורגים של תושבת ירושלים: המקרה של משפחת ס'
2 מסמכים | תאריך עדכון : 9.6.2010
א"ס, במקור תושב חברון, התגרש מאשתו ועבר להתגורר עם שלושת ילדיו במחנה הפליטים שועפאט. גרושתו עברה לירדן, והקשר שהיא מנהלת עם ילדיה בירושלים רופף ביותר. בשנת 2005 הוא נישא לג"ס, תושבת ירושלים, והשניים מתגוררים בירושלים עם בנותיהם ועם ילדיו של א"ס מנישואיו הקודמים. פסק דין של בית הדין השרעי קבע כי לג"ס, האם החורגת, חזקה רשמית על הילדים; הילדים נמצאים אפוא תחת חסותה ותחת חסות אביהם הביולוגי. בפברוא...
מות פעוט שעוכב במחסום בדרכו לבית החולים: המקרה של ר"ס
1 מסמכים | תאריך עדכון : 1.8.1999
בבוקר 28.9.1996, יום אירועי מנהרת הכותל, גילה ר"ס, תושב בית אולא, כי בנו בן השנה וחצי סובל מחום גבוה. חודש ימים קודם לכן אובחן הפעוט כחולה בסרטן הדם והחל לקבל טיפולים כימותרפיים בבית החולים הדסה בעין-כרם. עם שחרורו מבית החולים בתום הטיפול האחרון הִנחה הצוות הרפואי את ר"ס כי בכל מקרה של עליית חום גופו של הפעוט יש להביאו מיד לבית החולים. ר"ס ואשתו מיהרו עם בנם לבית החולים עאליה בחברון, בכוונה להש...
מתן מעמד קבע לבנה של תושבת ישראל: המקרה של ב"ס
7 מסמכים | תאריך עדכון : 27.4.2011
ב"ס נולד בירושלים בשנת 1991 לאם תושבת ישראל ולאב תושב הגדה המערבית, ונרשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני. שנים אחדות התגוררה המשפחה בכפר ניעלין שבגדה, ולימים שבה לכפר עקב בירושלים. בשנת 2004 פנתה אמו למשרד הפנים בבקשה לרשום את ב"ס, וכן ארבעה מילדיה הנוספים, במרשם האוכלוסין הישראלי ולהקנות להם מעמד. באפריל 2006 העניק משרד הפנים לב"ס מעמד של תושב ארעי למשך שנתיים. בחלוף שנתיים פנו הוריו למשרד הפנים בבק...
מתן טיפול רפואי לתושב ירושלים שתושבותו נשללה: המקרה של ע"ד
4 מסמכים | תאריך עדכון : 14.6.2010
ע"ד, תושב ירושלים בן 63 המוכר במשרד הרווחה כדר-רחוב, מתגורר מאז 1991 במקומות זמניים וברחוב. הוא סובל מבעיות רפואיות כרוניות שונות בגינן אושפז כמה פעמים במוסדות רפואיים בשנים 2007–2009. בשנת 2005 שלל ממנו משרד הפנים את מעמד התושבות מבלי שהדבר הובא לידיעתו. כתוצאה מכך איבד ע"ד את זכאותו לביטוח בריאות מהמוסד לביטוח לאומי (מל"ל). בדצמבר 2009, לאחר שנודע לו על הפסקת הביטוח, פנה ע"ד למל"ל בבקשה לחידו...
חקירת מותה של תושבת רפיח מאש חיילים: המקרה של משפחת ע'
6 מסמכים | תאריך עדכון : 11.6.2013
משפחתה של ו"ע מתגוררת בשכונת אל-סלאם ברפיח. בליל 17.10.2003, חודשיים לאחר שילדה, חשה ו"ע ברע. בעלה ביקש לפנותה לבית החולים, אך כשהגיעו למכוניתם נורתה לעברם אש בידי חיילים. שני אֶחיו של הבעל נזעקו לזירת האירוע להושיט עזרה, אולם מטח יריות נוסף פגע בכל הנוכחים. אמבולנס שהגיע למקום פינה את הארבעה לבית החולים. ו"ע הגיעה במצב אנוש ומתה מפצעיה כעבור זמן קצר. בעלה נפגע קשה ונאלץ לעבור טיפולי פיזיותרפיה...
14 שנה בדרך לקבלת מעמד בישראל: המקרה של ח"ע
4 מסמכים | תאריך עדכון : 10.6.2010
בשנת 1996 הגישה ס"ע, תושבת ישראל, בקשה לאיחוד משפחות עבור בעלה, ח"ע, שנולד בשנת 1941 בכפר עיסוויה, שמצוי בתחומי ישראל מאז הסיפוח בשנת 1967. למשרד הפנים נדרשו שבע שנים לאשר את הבקשה. במשך שבע השנים הללו סבלה המשפחה מחוסר ודאות בנוגע למעמדו של ח"ע, המפרנס היחיד של המשפחה, שהיה חשוף כל אותה עת לעיכובים, למעצרים ולסכנת גירוש. תחילה סירב משרד הפנים לבקשה בטענה שלא הוכח "מרכז חיים" בירושלים. ביולי 20...
החזקת גופות הרוגים פלסטינים לצורכי משא ומתן: המקרה של האחים ע'
12 מסמכים | תאריך עדכון : 15.8.2013
על פי החוק הישראלי והמשפט הבינלאומי ההומניטארי חייבת ישראל להחזיר גופות הרוגים לידי משפחותיהם. למרות זאת, ממשיכה ישראל להתחמק מביצוע חובתה ולהתעמר במשפחות ההרוגים בחסות ביהמ"ש. לאחר שנים רבות של מדיניות מזגזגת, שנמשכה משנת 1967, פסקה ישראל בסוף שנת 1994 מלהשיב גופות של פלסטינים למשפחותיהם, למעט במקרים חריגים.בספטמבר 1998 חיסלה ישראל שני אחים פלסטינים. גופותיהם הוחזקו בבית הקברות לחללי אויב ליד ...
קטיעת ההליך המדורג לקבלת מעמד קבע בישראל: המקרה של ג"פ
8 מסמכים | תאריך עדכון : 24.1.2011
בשנת 1999 אישר משרד הפנים את בקשתה של פ"פ, תושבת ישראל המתגוררת בשועפאט, לאיחוד משפחות עבור בעלה, ג"פ, תושב השטחים. ג"פ החל לקבל היתרי שהייה מתחדשים, ובחלוף 27 חודשים שודרג מעמדו למעמד של תושב ארעי, בהתאם להליך המדורג לקבלת מעמד קבע בישראל. מאז אושרה הבקשה ביססה המשפחה את שגרת חייה בירושלים. בנובמבר 2006 סירב לפתע משרד פנים לחדש את אשרת השהייה של ג"פ בטענה כי "אחיו של המוזמן פעילים בארגון טרור ...
עיכוב במעבר בחומת ההפרדה באזור מרחב התפר: המקרה של ר"ק
3 מסמכים | תאריך עדכון : 5.9.2010
ר"ק מתגורר בברטעה אלשרקייה, כפר השוכן במובלעת בצִדה המערבי של חומת ההפרדה, בתחומי "מרחב התפר". ברשותו חנות למכשירי טלפון ניידים הממוקמת אף היא בברטעה. מאחר שר"ק גר ב"מרחב התפר", הוא נאלץ לעבור מדי יום לצורך עסקיו דרך מעבר ברטעה (ריחן) בצאתו מכפרו לכיוון הגדה המערבית (בצד המזרחי של חומת ההפרדה) ובשובו חזרה לביתו (בצד המערבי של חומת ההפרדה). מאז מאי 2010 נהגו אנשי הביטחון המפעילים את המעבר לעכב א...
כניסת ישראלים לרצועת עזה בתקופת החגים: בג"ץ 7235/09
3 מסמכים | תאריך עדכון : 16.9.2009
עד יולי 2007 נהג הצבא להתיר לאזרחי ישראל ולתושביה להיכנס לרצועת עזה לביקורי חג אצל בני משפחתם. עם השתלטות חמאס על מנגנוני הביטחון ברצועת עזה חדלה ישראל לקיים נוהג זה. הפסקת הביקורים ניתקה אלפי בני משפחות זה מזה באופן גורף וכמעט מוחלט, להוציא מקרים הומניטאריים מיוחדים כגון פטירת בן משפחה או ביקור בן משפחה החולה במחלה קשה. בסמוך למועד השתלטות חמאס על הרצועה הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה ובה נדרש הצ...
משטר ההיתרים במרחב התפר: בג"ץ 9961/03
18 מסמכים | תאריך עדכון : 5.4.2011
עם השלמת חלקה הראשון של חומת ההפרדה הכריז המפקד הצבאי בגדה המערבית על השטחים המשתרעים בין הקו הירוק לתוואי החומה כשטח צבאי סגור, המכונה "מרחב התפר". מאז ההכרזה מנהיגה ישראל משטר היתרים לפיו הכניסה למרחב התפר והיציאה ממנו סגורות בפני פלסטינים, למעט יוצאים מן הכלל, אך פתוחה בפני תיירים ויהודים. בנובמבר 2003 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ נגד ההחלטה על בניית חומת ההפרדה ונגד משטר ההיתרים הנלווה אליה. ...

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב